רובו-פלופ – ביקורת המשחק Override Mech City Brawl

Override Mech City Brawl יכל להיות אחד ממשחקים הרובוטים הטובים ביותר אך שורה של בעיות טכניות מונעות ממנו להשיג את הכתר

Override Mech City Brawl הוא אחד מאותם המשחקים שמעוררים בשחקן שנאה תהומית. אל תתנו למראהו התמים להטעות אתכם, מה שנראה במבט ראשון כמו משחק אנימה מקסים שמעלה זכרונות טובים מסדרות כמו Gundam ו-Code Geass הוא אחד המשחקים הגרועים ביותר שזכיתי לשחק בהם בשנים האחרונות. בתיאוריה המשחק נשמע מדהים, מה כבר יכול להיות גרוע ברובוטים ענקיים שנלחמים אחד בשני במערכת קרב מורכבת ומתוחכמת? אולם בפועל, ההתרגשות מהרעיון הזה התפוגגה אחרי הפעם הראשונה ששיחקתי במשחק ונותרה רק האכזבה המרה מאחת ממערכות הקרב המסורבלות ביותר שראיתי מימי.

Override Mech City Brawl מכניס אתכם לתוך תא הטייס של אחד מתוך 16 רובוטים ענקיים, כל אחד מהם נראה יותר מגוחך ומגניב מהשני. העיצוב של כל אחד מהרובוטים ייחודי והוא ללא כל צל של ספק הנקודה הכי חזקה במשחק המקרטע הזה. ללא קשר לרובוט בו תבחרו, מגדול ועד קטן, עדיין תצטרכו להתמודד עם מערכת הקרבה המוזרה והייחודית של המשחק. כדי ללמוד לתפעל את המנגנונים השונים שמרכיבים את המערכת הזאת תצטרכו לאמץ הרבה סבלנות ויכולת תכנון. המנגנונים האלה הם לא רעים כשלעצמם, משחקים אחרים כמו Dark Souls דורשים מהשחקן לסגל לעצמו תכונות כאלה. ההצלחה של מערכת כזאת תלויה מן הסתם באיכותה וזאת של Override Mech City Brawl היא אחת מהגרועות ביותר.

לרוב, התנועה של כל אחת מגפיו של הרובוט ממופה לכפתור אחד. רובוטים מסוימים משנים זאת מעט, אך השליטה נותרת זהה כמעט לחלוטין. לחיצה קטנה על הכפתור תגרום לגפה הממופה עליו לפגוע ביריב, לחיצה ממושכת תוביל לפגיעה קשה יותר. אל תתנו לעובדה שאני כותב על כך באגביות להטעות אתכם, הנחתת מכה מדויקת על היריב דורשת דיוק מרבי עד כדי תסכול. אפילו אחרי ההדרכה ועמוק לתוך מצב המשחק לשחקן יחיד, המערכת הזאת עדיין הרגישה מאוד מסורבלת. תוסיפו לכך את העובדה שהיא לא תמיד הגיבה למה שעשיתי ואת הבעיות בביצועי המשחק והאנימציה השונות ותקבלו את אחת ממערכות המשחקיות הכבדות והגרועות ביותר. את ההתקפות הרגילות האלה משלימות היכולות המיוחדות של כל אחד מהרובוטים, שמופעלות על ידי כפתור אחר. הן לא פחות מסורבלות מהמתקפות הרגילות אבל לפחות הן מספקות גיוון למשחק בגלל האפקטים החזותיים שנלווים אליהן. לכל רובוט יש גם אפשרות לבלום מתקפות, מה שישאיר את היריב חשוף ופגיע. המנגנון הזה דורש תזמון ודיוק, דבר הגיוני כשלעצמו, אבל ירידות תכופות בביצועים של המשחק הופכת את השימוש בה ללא ישים. במהלך הקרב יופיעו חרבות, רובים ומגנים בשדה הקרב בהם תוכלו להשתמש כדי להילחם ברובוטים יריבים, משהו שמוסיף גיוון מסוים למשחק.

מצב המשחק לשחקן יחיד קבור עמוק בתוך התפריטים והמשחק בהחלט עשה איתי חסד כי הוא ממש גרוע. לאחר שבחרתי את הרובוט שאיתו אשחק נזרקתי הישר לתוך סיפור משעמם וגנרי על פלישת חייזרים. מבנה המשימות נוראי וחוזר על עצמו, תצטרכו לנצח גלים של אויבים במשימות קטנות, אחר כך להילחם בבוס וחוזר חלילה. הצלחה במשימות אלה אמנם תתגמל אתכם בעיצובים מיוחדים ויפים לרובוט וגם בשדרוגים ליכולות שלו, אבל זה לא מספיק כדי להציל את מצב המשחק העלילתי.

חלק הארי ב-Override Mech City Brawl הוא מצב המשחק מרובה המשתתפים, המכיל מגוון רחב של תתי-מצבים מקרבות נגד אנשים ועד שליטה משותפת ברובוט, בה כל שחקן שולט בגפה אחת. השליטה המשותפת דורשת תיאום מוחלט וגם מובילה לכמה וכמה סיטואציות משעשעות. אפשר לשחק במצבים אלה גם ברשת אך נסיונותי למצוא שחקנים אחרים עלו בתוהו. לא משנה באיזה מצב תבחרו לשחק עדיין תדרשו להתמודד עם בעיות הליבה שרודפות את המשחק הזה. השליטה במצלמה היא לרוב מטלה שכן היא נאבקת נגד החושים שלכם ונתקעת לעיתים קרובות מאחורי מבנים בעולם המשחק או אויבים ברגע שתנסו לשגת מהם. הקרבות מתרחשים בזירות תלת-ממדיות שנראות לא רע, אך לחפצים שמרכיבים אותן כמו מבנים אין משקל מה שגורם להתרסקותם במהלך הקרב להיות מאכזבת. כפי שכבר ציינתי, הביצועים של המשחק נוראיים, הוא נתקע לכמה שניות לעיתים תכופות, דבר שפגם מאוד בחווית המשחק שלי.

מאוד רציתי להינות מ-Override Mech City Brawl, אך המשחק פשוט לא השתפר עם הזמן. אוסף העיצובים המרשים רומז שהמשחק יכל להיות הרבה יותר מעניין ממה שהוא אבל כל מרכיב אחר שלו אכזב אותי עמוקות. זה ממש נחמד שמשחק פעולה מהסוג הזה נותן תשומת לב רבה כל כך למערכות הלחימה שלו, אך בעיות בביצועים וחוסר ליטוש כללי מונעים מ-Override Mech City Brawl להוביל את ז'אנר משחקי הרובוטים וגורמים לו להשתרך הרחק מאחור.