ביקורת הסרט "החיוך האטרוסקי" – חיים עם חיוך על הפנים

זכיתי לצפות בסרט "החיוך האטרוסקי" וקיבלתי סרט דרמה צפוי אבל מרגש – המשיכו לקרוא.

משפחה בחיינו

"החיוך האטרוסקי" עוסק במשפחה, שהיא מושג מסובך בחיינו. היא מכילה מערכות יחסים, לעיתים מורכבות ובהחלט בלתי נמנעות. יש מחלוקות וריבים שגרתיים ועל מנת להמשיך לתפקד חייבים לגשר, לוותר ולהסכים. משפחה בסופו של דבר היא הדבר הכי חשוב בחיים, מלבד חברים קרובים והיא מוכרחה להתאחד. במיוחד במצבי קושי כגון מחלות. ב"חיוך האטרוסקי", כמו בחיים האמיתיים, הגיבור הראשי רורי מק'ניל מתמודד עם מחלת סרטן סופנית שמחדשת את קשרו האישי עם בנו איאן ונכדו הפעוט ג'יימי. הסרט טווה את העלילה על קשרים משפחתיים, מערכות יחסים וכמובן המחלה שהיא גורם בולט בסרט להתעצמות קשרים אלו. בביקורת זו ארחיב את דעתי על הסרט. זהירות ספוילרים!

הדמויות בסרט והשוני ביניהן

גיבור הסרט הוא רורי מק'נייל אותו מגלם בריאן קוקס. הוא דמות מיושנת, כבדה ומצחיקה שללא ספק מרכז העניינים של הסרט. מולדתו היא בשרשרת האיים ההיברדיים שבסקוטלנד, שמרהיבה בסרט ביופיה. שם הוא מגדל צאן, מתרחץ במקווי מים ונפגש בבר עם חבריו ויריבו המושבע קמפבל שמייחל למותו. בשל מחלה סופנית הוא נוסע לסן פרנסיסקו ונפגש עם בנו איאן, שלא פגש 15 שנה ועם אשתו אמילי שמתגוררים בבית מפואר שנקנה על ידי אביה.

המפגש בין רורי הסקוטי לסן פרנססיסקו משעשע במיוחד. חוסר ההתאמה לתקשורת, למבנים הגבוהים מאוד ואפילו להרגלי החיים הטבעיים של רורי חובב הטבע. בריאן קוקס משחק נפלא את רורי ונשאר נאמן לדמות הצינית שלו, אך גם מצליח להעניק לנו רגעי צפייה מרגשים ביחד עם בנו וכמובן עם נכדו, שבמערכת יחסים זו הסרט בוחר להתמקד.

נכדו ג'יימי בוכה הרבה בלילות כמו כל תינוק ואמילי מפצירה בבעלה לא להעירו ואולם הסבא לא מאמין בתפיסה זו ומרדים את הילד, שר לו ומדבר איתו על כוכבים ואהבה, וכך הם מתחברים. הם יוצאים לטיולים בעיר, הוא קונה לו בשר משובח ומנסה לגרום לו להיות "גבר", כמו שניסה לגרום לבנו. החלום שלו הוא שלפני מותו, הוא יקרא לו "שנר". משמעות המילה היא גבר בשפה הגאלית.

אמילי מתנהגת בהבנה גלויה כלפי רורי ובעד שיחדש את הקשר איתם. איאן מהוסס מכיוון יודע שהוא הגיע לסן פרנסיסקו מסיבה מסוימת ולא על מנת כדי לפגוש דווקא אותו. הוא בחר לעזוב את סקוטלנד בגיל מוקדם בגלל מלגה שקיבל ובנוסף אביו העניק לו חינוך קשוח והתנהג בצורה פרימיטיבית ולא אבהית.

איאן הוא שף שעשה הסבה מקצועית מכימאי ועליו להתמודד עם שינויים מקצועים כגון פתיחת מסעדה. בעוד אף אחד לא מוכן להשקיע במנות הייחודיות והיוקרתיות שהוא מכין. בינתיים הוא חי על חשבון האב הטחון של אמילי, שאפילו ירק את האוכל שלו ושנייה לאחר מכן התחנף אליו. רורי מתעב אותו ומספר על כך לבנו איאן. איאן מתישהו מתעמת איתו ומגלה את פרצופו האמיתי.

סרט דרמה-צפוי או לא?

"החיוך האטרוסקי" הוא סרט דרמה, שמן הסתם מהרעיון של מחלה סופנית, חידוש קשרים משפחתיים ואף סיפור אהבה ניתן להסיק שיהיה סוף צפוי. דבר זה לא פוסל את היות הסרט מוצלח, מרגש ומהנה לצפייה. אמשיך להסביר על אלמנט הדרמה שמופיע בסרט, אך בסוף צפוי שדרוג נחמד שמגוון את ז'אנר הסרטים.

באחד הביקורים במוזיאון רורי פוגש בקלאודיה, בעלת גלריה ומתאהב בה. הוא יוזם מספר מפגשים מקריים, חלקם עם התינוק ג'יימי על מנת להמשיך לראות אותה. בהתחלה היא לא ששה לראות אותו ובהמשך הם מתקרבים והוא מגלה שהיא רווקה ללא ילדים. בנוסף, בביקור במוזיאון הוא מגלה פסל של אנשים מחייכים "חיוך אטרוסקי". משמעות הדבר, היא למות מחויך ואנו רואים שזו משאלתו של רורי והסיבה לשם הסרט. באחד מהמפגשים עם קלאודיה הוא מקליט את עצמו כשהוא מספר סיפורים לחוקרי השפה הגאלית ומעוניין לשמר את השפה הנכחדת לדורות הבאים.

אנו עדים להתפתחות של ג'יימי. הוא מתחיל ללכת, וכמובן שאיאן ואמילי ממהרים לצלם אותו ואילו רורי מעודד אותם לחיות את הרגע ולחוות את התהליך במו עיניהם. אמילי עובדת כל היום כמו אביה וגם איאן מבין שהם לא מאושרים במצב שלהם. לקראת סוף חייו של רורי, הוא רוצה לחזור לסקוטלנד. בבקתה ג'יימי קורא לו שנר וזמן קצר לאחר מכן הוא מת. הסוף צפוי, אם כי העלילה צפויה ולא ניתנת לשינוי על מנת ליצור אלמנט מרגש ואופייני לדרמה. השבירה של העלילה הצפויה מתרחשת בסוף, כשאיאן ואמילי עוברים לגור בסקוטלנד ושלילדם השני קוראים "שנר.

לסיכום, זהו סרט דרמה מצוין. בדרמה העלילה לרוב צפויה. במקרה זה הסוף היה צפוי אבל כרוך בשדרוג קל. נהנתי מחוויית הצפייה בסרט, הוא מלא בקסם אישי ומאוזן נכון בין רגעים מצחיקים לבין רגעים שמחים. הסרט מביא מצב אמיתי על אנשים שונים במשפחה, משברים והתמודדות אישית. חובבי ז'אנר הדרמה יהנו מסרט זה. אין בו חידוש או הפתעות רבות בעלילה אבל הוא סרט מהנה וחודר ללב.