ביקורת רטרו – Shadowgun

Shadowgun הוא משחק יריות מגוף שלישי שפותח בשנת 2011 על ידי חברת Madfinger Games והיה זמין לאנדרואיד, iOS ומכשירי BlackBerry בעלות של שמונה דולרים. לאלו מכם שעדיין לא נפל האסימון בשנת 2011 מכשיר הדגל של Samsung היה Galaxy 2

השנה היא 2350 ומי ששולט בעולם הם תאגידים אינטרגלאגטים מושחתים שבתורם בוזזים כוכבי לכת בגלקסיה בשביל משאבים ובצע כסף. את עיקר העבודה השחורה למען התאגידים הללו מבצעים שכירי חרב כאשר הטובים ביותר שבהם נקראים Shadowgun. וכאן אנחנו נכנסים לתמונה. אתם משחקים בתור ג’ון סלייד, שכיר חרב שנשלח על-ידי תאגיד בשם טולטק לכוכב לכת בשם איב על מנת לאתר ולהחזיר בחזרה מדען בשם אדגר סיימון שערק עם כמה דוגמיות גנטיות שמסתבר והיו חשובות לחברה. המשחק מורכב מעשר משימות שמספקות לכל היותר (אם אתם גרועים כמוני) שבע שעות משחק.

Story

מבחינת העלילה אז היא בסדר גמור. לא תחליף לספר אבל לגמרי מחזיקה את המשחקיות. התפניות בעלילה היו צפויות אבל צריך להגיד תודה שבכלל היו כאלה. חלוקת המשחק למשימות תורמת להבנת העלילה ומחלקת אותה לפרקים כשבכל פרק יש התקדמות בעלילה. כמו כן, ברחבי השלבים פזורים מעין “אסימונים” שאמורים לתת מידע נוסף על המתרחש במשחק, אבל בחייאת. למי יש כוח לאסוף את האסימונים ואחר כך לעצור את המשחק, להיכנס להגדרות ולקרוא אותם?

מגוון הדמויות  הוא מועט שזה לא בהכרח דבר רע רק חבל שכולן נופלות לאותן שבלונות מוכרות. המדען הוא משוגע, שכיר החרב הוא מחוספס שלא מרבה לדבר והעוזרת שלו היא בינה מלאכותית בשם “S.A.R.A” שהיא צינית ולא מבינה את עולם הרגשות של בני האדם. אין חדש תחת השמש. הדיאלוגים הם  אמנם קצרים, אך כתובים היטב ועוזרים להבין מה חושבות הדמויות. הדבר העיקרי שתורם לעלילה זה הדיבוב של הדמויות שנעשה כאן ברמה גבוהה מאוד ומפיח רוח חיים וצובע את הדמויות בצבע. כולי תקווה שעוד משחקים יחליטו להשקיע בדיבוב הדמויות ויבינו שדיבוב טוב יכול להציל טקסט גרוע.

1

המשחקיות ב-Shadowgun מזכירה מאוד את זו של Gears of War והיא מאוד פשוטה – רצים ממחסה אל מחסה ובדרך יורים בכל מה שזז. תוך כדי אוספים תחמושת ופותחים נשקים חדשים ובחלק מהשלבים יש גם קרבות בוס – סה”כ סטנדרטי לשנת 2011. אה! ויש הישגים שזה תמיד דבר מבורך.

בשלבים הראשונים הייתי מופתע לטובה מהעבודה שעשו החבר’ה מ-Madfinger. והתחושה הראשונית הייתה: “זה ממש מזכיר את Gears”. אבל כשמגיעים לכ-50% מהמשחק, מבינים שזה כל מה שיש למשחק להציע. כל השלבים נראים אותו דבר, הפיזור של המקומות שניתן להסתתר בהם הוא די זהה בכל השלבים. בנוסף לכך, כמות הנשקים ממש מאכזבת וגם במעט שיש – הגיוון דל מאוד (ארבע בסך הכל) ואת כולם כבר קיבלתי בחצי הראשון של המשחק. ולהוסיף חטא על פשע: איך יכול להיות שבשנת 2011 במשחק יריות אין אפשרות להשתמש ברימון יד?? הרי הוספתם כבר משגר רימונים, תעשו ג’סטה ותוסיפו גם רימון יד

enemies

גם בגזרת האויב אין בשורות טובות. הם עושים את העבודה שלשמה נועדו – לנסות להרוג אותי אבל לא מעבר. הם לא מספיק חכמים לדעת מתי להישאר במחסה ומתי לנסות לצמצם מרחק ושלא נדבר על שיתוף פעולה חלילה. לפעמים מצאתי אותם משוטטים במפה תוך כדי חילופי אש. לעומת זאת הגיוון באויבים הוא סביר ויש גם כמה בוסים שנראים מפחידים בהיתקלות הראשונה, אבל אחרי שהבנתי את המכניקה שלהם זה הפך לקרב יריות פשוט. ותאמינו לי שאני לא העיפרון המחודד ביותר כשזה נוגע למשחקי יריות ובכל זאת הצלחתי לסיים את המשחק על הרמה הקשה.

אם ניקח בחשבון את העובדה שהמשחק נוצר בשנת 2011 אז היא מהטובות שראיתי. וכן, אפילו ב-2020. העיצוב מאוד מזכיר את משחקי Gears, עם דמויות מגודלות בשריון כבד ונשקים לא פרופורציונלים בגודלם. רמת הפירוט של הנשקים והדמויות היא טובה מאוד. הבוסים במשחק מאוד גדולים (תרתי משמע) ומזכירים קצת בוסים של God of War בגודלם. העיצוב של השלבים הוא בסדר ולא קרה שהסתבכתי במפה אבל גם לא היה לי את הרצון לחקור את המפה ולהתרשם מהסביבה. האנימציות של הדמויות השונות והסביבה עשויות טוב לשנת 2011 אם כי לא התרשמתי לטובה מהאנימציות של האויבים ברגע שהם סופגים אש

 

graphics

הממשק שליטה במשחק הוא טוב מאוד. ומציג את סוג הנשק וכמות הכדורים ומלבד הכפתורים הברורים מאליו של תזוזה, ירי וטעינה ישנו כפתור לצורך גלגול והיצמדות למחסה. חבל שאין כפתור ייעודי להחלפה בין הנשקים ובמקום זאת צריך לגעת בפינה העליונה של המסך ולבחור את הנשק משם. פעולה מאוד מתסכלת אם החלטת באמצע קרב שזה זמן מתאים לשימוש במשגר טילים. אציין לטובה את מסך ההגדרות שמאפשר לשנות גודל ומיקום של כפתורים.

הפסקול של המשחק הוא בסדר. הוא לא מיוחד בשום אופן והרגשתי שהוא לא תורם ולא מזיק. לעומת זאת, הדיבוב, כפי שכבר כתבתי הוא מעולה. ממש ברמת המחשב האישי. ומוסיף המון נקודות בונוס לאווירה ולעלילה והופתעתי לשמוע שגם האויבים לא שותקים ומדי פעם שומעים גניחות שלהם וצעקות כאלו ואחרות. הצלילים שמשמיעים הנשקים טובים מאוד וגורמים לנשק להרגיש כבד ועוצמתי אם כי היה נחמד לגיוון בצלילים של כדורים הפוגעים בסביבת המשחק.

בזמנו, עלה המשחק שמונה דולר אך כיום לא הצלחתי למצוא אותו בחנות ה-Play והוא הופיע אצלי רק בחלונית של רכישות קודמות. אני מניח שאפשר להשיג את המשחק באתרי ה-APK אך לא בדקתי זאת. בכל אופן, אין משחק שום סוג של “שלם-כדי-לנצח” ואפילו יש חבילת הרחבה בשם The Left Over שלא ניסיתי אותה מכיוון שמיציתי את כל העסק בשלב זה.

לסיכום, Shadowgun הוא משחק שעשוי טוב עם גרפיקה טובה גם בסטנדרטים של היום, משחקיות סבירה אם כי חוזרת על עצמה מהר מאוד. השליטה בדמות טובה ברוב חלקי המשחק והדיבוב מעולה. הייתי שמח אילו הנשקים והשלבים היו מגוונים יותר והאויבים היו חכמים יותר. אך לאלו מכם שמחפשים לירות במשהו בטלפון – Shadowgun הוא משחק ששוה לנסות.

Shadowgun

משחקיות - 7
עלילה - 6.5
גרפיקה - 8.5
שמע - 9

7.8

טוב

לאלו מכם שמחפשים לירות במשהו בטלפון - Shadowgun הוא משחק ששוה לנסות.

User Rating: Be the first one !

אודות יבגני

מוזמנים לעקוב אחרי בבלוג שלי: https://partgamer.blogspot.com

כתיבת תגובה

Specify Instagram App ID and Instagram App Secret in Super Socializer > Social Login section in admin panel for Instagram Login to work

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *