ביקורת לעונות 2018/2019 של סדרות הגיבורים של ה-CW

הגיע הזמן (כמו בכל שנה) לדרג את סדרות הגיבורים של DC ברשת ה-CW

אחרי אירוע קרוסאובר די מאכזב, סדרות הגיבורים המרכזיות של רשת ה-CW, "החץ", "הפלאש", "סופרגירל" ו"אגדות המחר", הגיעו לסיומן והגיע הזמן לראות מי הייתה הסדרה הזוכה של העונה.

החץ – עונה 7

העונה השביעית של "החץ" ב-CW הייתה רחוקה ממרגשת ומותחת, הסדרה ראתה את המשך עלילותיו של דיאז (נבל כבר די משעמם מהעונה הקודמת), אוליבר קווין שוב מנסה לגאול את עצמו ועוד בני משפחה מפתיעים שאוהבים חצים. למעט פרק פה ושם שניסה לתת לנו משהו מעניין, רוב העונה הרגישה במצב טייס אוטומטי, כאילו צוות הכתיבה והשחקנים עצמם מרגישים שזהו, מיצינו אחרי 7 עונות. לכן זה לא מפתיע שהסדרה מגיעה לסופה בעונה די קצרה בסתיו הקרוב.

חלק מהאקשן הוא די טוב ויש מספר רגעים די מגניבים של אוליבר עם הקשתות שלו שלא ראינו אותו עושה בעונות קודמות. בנוסף, שמחתי לראות את אדריאן פול בתור דנטה, אחד השחקנים הטלוויזיונים מהתבגרותי כשראיתי את הסדרה "איש הנצח". אבל בסופו של יום, "החץ" לא הביא לנו שום דבר חדש ורק עלילה משעממת ושחקנים שפשוט נמצאים על המסך.

ציון סופי – 3 מתוך 10.

הפלאש – עונה 5

בארי אלן נאלץ להציל את עולם המטה-אנושיים פעם נוספת והפעם אנחנו לא רואים את האיש המהיר ביותר בעולם (כביכול) מול מישהו מהיר יותר, במקום זאת הוא נאלץ להלחם בציקדה חדש שמגולם על ידי כריס קליין שנותן לבאטמן של כריסטין בל התמודדות על הקול המזויף ביותר בכותר של DC.

אבל עם כל זה, הסדרה נתנה לנו הרבה אקשן טוב, דרמה מעניינת סביב בארי ומשפחתו, והנבל שלא מוכן למות איאוברד ת'ון (הפלאש ההפוך). נכון שהיו מספר רגעים נוספים בעונה הזאת שבארי עושה דברים טיפשיים וזה מרגיש לפעמים שהוא נהיה טיפש יותר מעונה לעונה, אבל גרנט גוסטין נתן הופעות ממש טובות בעונה הזאת ומצאתי שהעונה זרמה בצורה די טובה ומעניינת, עם מספר פרקים בלתי נשכחים כמו לקום אתמול בבוקר של נורה, והחזרה בזמן של בארי ונורה שלוותה ברגע שכולנו רצינו לראות ב"הפלאש" תודות לראלף.

בתור נבל, ציקדה היה/יתה מעניין/ת אבל לא יותר מדי, הוא/היא נתן/ה לנו בעיקר סצנות אקשן מגניבות ואיום שתמיד עומד בפתח הדלת של גיבורינו. חוץ מזה, דמויות המשנה קיבלו לא מעט פוקוס בעצמן, עם עלילה די מעניינת סביב סיסקו והחוסר רצון שלו להמשיך להיות גיבור וקייטלין והחיפוש אחר אביה.

אחרי מספר עונות ממוצעות וסיום לא מסעיר לעונה הקודמת, "הפלאש" חוזר למסלול הריצה שלו וסוף סוף עוקף את התחרות.

ציון סופי – 8 מתוך 10.

אגדות המחר – עונה 4

"אגדות המחר" חזרה בעונה נוספת ל-CW עם מגרש השדים האהוב עלינו ג'ון קונסטנטין, שבהחלט הצליח לבדר אותנו בעונה הזאת תודות לציניות שלו כלפי האגדות והשטויות שהם עושים כל הזמן. אבל אפילו צייד שדים עם מבטא בריטי שמעשן כמו קטר לא יכול היה להציל את העונה.

הבעיה העיקרית של העונה של "אגדות המחר" זה הקצב שלה- הסדרה מתחילה בקצב די טוב ומוכר כמו שאנחנו אוהבים, האגדות יוצאות לתפוס מפלצות שונות ויש לנו אפילו פרק די מגניב עם היוצר של גודזילה, אבל הפסקה ועוד הפסקה פשוט גורמים לנו לשכוח מהעלילה ומהאגדות. זה לא שהפסקות לא יכולות להועיל לסדרה, למשל בסדרה "הפלאש" היו לא מעט הפסקות, אבל "הפלאש" היא סדרה שהדרמה היא הפוקוס אז עם הפסקות אנחנו מקבלים בנייה של מתח ורצון לראות מה הדבר הבא שיקרה, "אגדות המחר" זו סדרה של חבורה שנכנסת לצרות ואנחנו נהנים מצחוק מכל רגע, אז אנחנו רוצים להמשיך לבלות איתם, לא לראות אותם פעם בחודש. בנוסף, חלק מהכתיבה הייתה לא עקבית ואפילו עצלה לקראת סוף העונה, עם נטישה לגמרי של מספר קווי עלילה, כמו החטיפה של מפלצות כדי להפוך אותן לכלי נשק והניסיון של נירון להשיג נשמות, רק בשביל לעזוב את זה ופשוט לפתוח שער לגהנום. הם אפילו מחזרו את בדיחת הקרוסאובר, שגרמה לי להתגלגל על הרצפה בפעם הראשונה ובפעם השנייה פשוט חשבתי "אוקיי, הבנתי". בנוסף, הסדרה שוב מנסה להכניס הגיון למסע בזמן וזה לא ממש עובד.

בסופו של דבר, העונה לא הצליחה לממש את הפוטנציאל האדיר שהיא הראתה בתחילתה. היו בה מספר רגעים מבדרים מאוד, אבל בעיקר היא הרגישה לא עקבית וחזרתית מעונה קודמת (משהו שהם אפילו אמרו בפרק האחרון של עונה זו).

ציון סופי – 5 מתוך 10.

סופרגירל – עונה 4

העונה של נערת הפלדה הייתה טובה בעיניי, לא מדהימה אבל די טובה.

הסדרה התרכזה במתח הגובר בין בני האדם לחייזרים, כמובן בהשראת הפוליטיקה שבארצות הברית שמתרחשת סביב דונלד טראמפ וזה לא הפוליטיקלי קורקט היחיד לאורך כל העונה, משהו שתמיד למדנו לצפות מ"סופרגירל", כמו כמות הדאוס אקס מכינה שיש כל פרק. אבל לרוב העונה הייתה די מעניינת עם קו עלילה שזרם די טוב מההתחלה לסוף.

אני חושב שהרגע המאכזב ביותר בעונה זו ההחלטה למחוק את זיכרונותיה של אלכס, שפשוט יצר דרמה משעממת ומשהו בשביל קארה לבכות לגביו. אבל הרגע הטוב ביותר של העונה ומה שעשה עבורי את רוב העונה זה לקס לותור של ג'ון קראייר, שלא חשבתי שהשחקן הקומי של "שני גברים וחצי" יצליח להביא למסך את אויבו המושבע של סופרמן, אבל באופן מפתיע הוא הצליח להביא אותו בצורה מאוד מתאימה לסגנון של "סופרגירל". בנוסף, אהבתי את היחסים בינו לבין לינה לות'ר ואת האינטרקציה שלו עם הבת האדומה.

שאר הסיפורים בעונה כמו אלו של דרימר ושל ז'ון ז'ונס היו סבבה. בגדול ככה הרגשתי גם לגבי הקונפליקט הגזעני שמתרחש בארצות הברית, שלפחות נתן לי הופעה טלוויזיונית חדשה של ברוס בוקסלייטנר והפך להיות בין המאבקים המסובכים של סופרגירל.

אני חושב שהסדרה בהחלט השתפרה מאז עונתה הקודמת ואני מקווה שהדרמה תהיה אפילו מעניינת יותר בעונתה הבאה.

ציון סופי – 7 מתוך 10.

סיכום

אז הפלאש הוא הזוכה של העונה הנוכחית של סדרות הגיבורים של ה-CW ואפילו ש"החץ" די שיעמם, אני הולך לעקוב באדיקות אחרי כל סדרות הגיבורים בדרך לאירוע הקרוסאובר המצופה של Crisis on Infinite Earths, האירוע שככל הנראה יביא למותו של החץ הירוק ולהעלמותו של האיש המהיר ביותר בעולם. אז נתראה בסתיו הקרוב בעונות הבאות של כל גיבורינו והעונה האחרונה של הגיבור של סטאר סיטי.

עונה 2018/2019 של ה-CW

החץ - 3
הפלאש - 8
אגדות המחר - 5
סופרגירל - 7

5.8

טובה

למרות אכזבה מהסדרה הכייפית ביותר של הערוץ, קיבלנו העונה הרבה אקשן והרבה דרמה בסדרות הגיבורים של DC ב-CW.

User Rating: Be the first one !

אודות קובי רוזנטל

שמי קובי רוזנטל, בן 28 מתל אביב, גיימר חובב קומיקס וסרטים כבר 20 שנה, עקבו אחריי בערוץ שלי KobiCool ביוטיוב, רק חפשו את משקפי השמש

השאר\י תגובה